שימור פוריות

תהליך של שימור ביציות מתחיל בתחילת המחזור החודשי ונמשך כשבועיים בממוצע. במהלך הטיפול מבוצעות בדיקות אולטרה סאונד ובדיקות דם, ובהתאם מתבצעת שאיבת הביציות, ולאחר מכן הקפאתן.

הליך שימור פוריות אינו מבטיח הצלחה, והסיכויים להצלחת ההליך טמונים, בין היתר, בגיל המטופלת ובאיכות הביציות. הנתונים מראים כי יותר מ-90 אחוז מהביציות המוקפאות שורדות את תהליך ההפשרה והסיכוי להריון עומד על בין 25%-40% בכל טיפול.
הסיכוי הטוב ביותר להשגת היריון מביציות שהוקפאו הוא אצל נשים עד גיל 35, וככל שגיל האישה עולה יש צורך במספר רב יותר של ביציות על מנת להשיג הריון.

כמו בכל הליך רפואי, גם בתהליך שימור פוריות ישנם מספר סיכונים. חלק מהסיכונים נובעים מהטיפול ההורמונלי שמקבלת האישה, לעיתים טיפול זה עלול לגרום לתסמונת גירוי היתר השחלתית. מדובר בגירוי קל באופן יחסי שבא לידי ביטוי בכאבי בטן, נפיחות בבטן, והגדלת שחלות. תופעה זו חולפת מספר שבועות לאחר שאיבת הביציות.
סיכונים נוספים בשל הטיפול ההורמונלי הם ציסטות שחלתיות שעלולת להתפתח, תסביב שחלתי, קרע או דימום מהשחלה.
סיכונים נוספים נוגעים להליך עצמו של שאיבת הביציות. פעולת השאיבה עלולה לגרום לאי נוחות וגם לכאב. סיכון נוסף ונדיר הוא זיהום באגן, המטופל באנטיביוטיקה. יתכן גם דימום ונזק למעי, תופעת לוואי נדירה ביותר.

שימור פוריות אינו מבטיח כי המטופלת תוכל ללדת תינוק בריא וחי בהמשך חייה, אך הוא ללא ספק מעלה את הסיכויים שתוכל לעשות זאת. ככל שההליך נעשה בגיל צעיר יותר של האישה, כך גם עולים הסיכויים שלה לביציות רבות ואיכותיות. בעידן שבו אין אנו יודעים מה ילד יום, ומה מתכנן לנו העתיד, זוהי תעודת ביטוח עם כוכבית לצידה, ובהחלט הליך שכל אחת צריכה לשקול ברצינות. סיכונים נוספים בשל הטיפול ההורמונלי הם ציסטות שחלתיות שעלולת להתפתח, תסביב שחלתי, קרע או דימום מהשחלה.
סיכונים נוספים נוגעים להליך עצמו של שאיבת הביציות. פעולת השאיבה עלולה לגרום לאי נוחות וגם לכאב. סיכון נוסף ונדיר הוא זיהום באגן, המטופל באנטיביוטיקה. יתכן גם דימום ונזק למעי, תופעת לוואי נדירה ביותר.