שאלות ותשובות בנושא הפריה חוץ גופית – IVF

 
הפריה חוץ גופית, הפריית מבחנה או IVF (In vitro fertilization) היא בין הכלים המרכזיים המשמשים כיום לטיפול בבעיות פוריות. בהליך זה הזירעון מפרה את הביצית בתנאי מעבדה, מחוץ לגוף האישה. מספר ימים לאחר ההפריה, העובר שהתפתח מועבר לרחם ושם בתקווה, ימשיך ההיריון להתפתח באופן טבעי. במאמר שלפניכם תמצאו תשובות מקצועיות למגוון שאלות שכיחות בנושא הפריה חוץ גופית.
 
 
 
 
 

האם הפריה חוץ גופית משמשת גם לטיפול בבעיות פוריות בגברים

 
 
 
 
בהחלט כן. הפריה חוץ גופית-IVF מיועדת לטיפול במגוון רחב של בעיות פוריות, הן בנשים והן בגברים. כך לדוגמה אם לבן הזוג יש כמות זירעונים מועטה במיוחד או תנועתיות ירודה שלהם או אם קיימת חסימה בצינורית הזרע, ניתן להתגבר על הקושי על ידי שימוש בהפריה חוץ גופית. חשוב לזכור שמספיק אפילו זרעון בודד אחד להפרות את הביצית!
 
 
 
 
 

אילו שלבים כולל הטיפול?

 
 
 
 
 
באופן גס ביותר ניתן לחלק את התהליך למספר שלבים:
בשלב הראשון, הנמשך בין 2-3 שבועות, ניתן גירוי הורמונלי לבת הזוג במטרה להגדיל את כמות הביציות. לאחר מכן, מדכאים את הביוץ הספונטני ומשרים ביוץ מתוזמן באופן יזום. תרופות אלו ניתנות בהזרקה.
בשלב הבא מבצעים שאיבת ביציות. השאיבה אורכת בין 10-20 דקות ומתבצעת לרוב בהרדמה קצרה. ביום השאיבה בן הזוג ייתן דגימת זרע ובמעבדה יבוצע תהליך של השבחה של תאי הזרע. בהמשך מתרחשת ההפריה במעבדה.
לאחר מכן הביציות המופרות מתפתחות לצברי תאים ובאים לעולם העוברים, אותם ניתן להקפיא או להעביר לרחם.
העברת העוברים לרחם מתבצעת בין 2-5 ימים לאחר השאיבה , אורכת מספר דקות ואינה מצריכה בדרך כלל הרדמה.
לאחר ההעברה לרוב תינתן תמיכה הורמונלית על מנת להגדיל את הסיכויים שהעוברים ישתרשו ברחם ושההיריון יתקדם בצורה תקינה.
 
 
 
 
 
 

תוך כמה זמן משאיבת הביציות מבצעים את ההפריה במעבדה?

 
 
 
 
34-38 שעות לפני השאיבה ניתנת זריקה להשראת הביוץ (אוביטרל, פרגניל, דקאפפטיל). יש לציין בהקשר זה כי בדרך כלל בן הזוג נותן את דגימת הזרע במקביל לשאיבה של הביציות. עם זאת, לרוב תבוצע ההפריה של הזירעונים והביציות במעבדה מספר שעות לאחר השאיבה. במשך השעות האלו, תאי הזרע יעברו תהליך של השבחה והביציות ימוינו בהתאם לרמת הבשלות שלהן.
 
 
 
 
 

מה משפיע על סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית?

 
 
 
 
ישנו מגוון רחב של פקטורים שעשויים להשפיע על סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית-IVF. אחד הגורמים המשמעותיים והמכריעים ביותר הוא גיל המטופלת. מטבע הדברים, ככול שהמטופלת צעירה יותר, כך סיכויי ההצלחה של הטיפול, גבוהים יותר. גורמים נוספים אצל שני בני הזוג כמו עודף משקל, עישון, אלכוהול, שימוש בסמים, שימוש מופרז במשקאות ממותקים עלולים גם הם לפגוע בהצלחת התהליך.

גורמים נוספים המשפיעים על סיכויי ההצלחה של הטיפול הם הניסיון ורמת המומחיות הרפואית של הרופא המטפל ומעבדת ה IVF וכן משך הזמן שבו נמשכה תקופת אי הפריון. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית-IVF, לעיתים יש הנוהגים להעביר לרחם יותר מעובר אחד. עם זאת, יש לזכור כי דבר זה כרוך בסיכון להתפתחות של היריון מרובה עוברים.
 
 
 
 
 

מה הן הסכנות של היריון מרובה עוברים?

 
 
 
 
 
היריון מרובה עוברים מוגדר כהיריון בסיכון. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהתפתחות של יותר מעובר אחד במהלך ההיריון מגדילה את הסיכון להפלה, מגוון סיבוכי היריון, לידה מוקדמת, לידת תינוקות במצוקה ועוד.
יש לציין כי היריון מרובה עוברים הוא הסיבוך המשמעותי ולמעשה העיקרי של טיפולי הפריה חוץ גופית-IVF. אך בנוסף להיריון מרובה עוברים, ייתכנו מספר סיבוכים נוספים.

כך לדוגמה הגירוי ההורמונלי עשוי להוביל להתפתחות של סינדרום גירוי יתר שחלתי, הבא לידי ביטוי בתסמינים של שחלות מוגדלות, הצטברות נוזלים בחלל הבטן, נפיחות בטנית, בחילות וכאבי בטן.
 
האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.
 
לפרטים נוספים בנושא הפריה חוץ גופית – IVF
ניתן להתקשר למרפאה או להשאיר פרטים
כאן