מה הם הגורמים לאנדומטריוזיס?

 
אנדומטריוזיס היא תסמונת דלקתית כרונית שפירה ושכיחה הפוגעת בנשים בגילאי הפוריות. התסמונת באה לידי ביטוי בצמיחה של תאים שמקורם ברירית הרחם, באזורים שונים בגוף, הממוקמים מחוץ לחלל הרחם. הכוונה היא למשל לחצוצרות, לשחלות ולאזורים נוספים באגן ובחלל הבטן. לפי ההערכות, שכיחות התסמונת עומדת על עד כעשרה אחוז בקרב נשים בגילאי הפוריות, כשלרוב התסמינים מופיעים בין גיל 40-20.
 

מה בדיוק מתרחש בתסמונת?

 
בשלב הראשון של המחזור החודשי, רירית הרחם עוברת תהליך של התעבות. שלב זה מיועד להכין את הרחם לקליטת הביצית המופרית, לקראת ההיריון. אם לא מושג היריון, מופרשים תאי הרירית מהרחם ומופיע הדימום הווסתי. לעיתים תאי רירית הרחם נודדים במהלך הדימום הוסתי דרך החצוצרות לתוך חלל הרחם ומתחילים לשגשג במקומות שונים מחוץ לרחם. תאים אלו מגיבים לשינויים ההורמונליים באופן דומה לתאי רירית הרחם הממוקמים בחלל הרחם אך כיוון שהם ממוקמים באזורים מרוחקים ולא בחלל הרחם הם עלולים לגרום להתפתחות של שלל תסמינים.
 

מה הם התסמינים של אנדומטריוזיס?

 
 
התסמין השכיח ביותר בקרב נשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס הוא כאבים באגן, אך מעבר לכך התסמינים של אנדומטריוזיס רבים ומגוונים. בין היתר המחלה עלולה לבוא לידי ביטוי בכאבי מחזור קשים במיוחד, בדימום ווסתי ממושך או עוצמתי מהרגיל, כאבים המופיעים בזמן קיום יחסי מין או לאחר קיום יחסי מין, רגישות מוגברת באזור האגן וכאבים בזמן מתן שתן או דחיפות במתן שתן. מעבר לכל התסמינים הנ"ל, אנדומטריוזיס עשויה להוביל גם לשלל בעיות במערכת העיכול, החל מכאבים ביציאה, דרך עצירות כרונית וכלה בכאבי בטן כרוניים.
 
 
 
מה הם הגורמים לאנדומטריוזיס
 
 
 
 
האיברים שעשויים להיות מעורבים בתסמונת הם השחלות (מצב הנקרא אנדומטריומה), גוף הרחם (מצב הנקרא אדנומיוזיס), החלק האחורי של רצועת הרחם, החצוצרות, הטבור, השופכנים, התוספתן, המעיים, שלפוחית השתן, צוואר הרחם, הנרתיק, הסרעפת ועוד. מטבע הדברים ישנם אזורים שבהם התופעה שכיחה יותר וישנם שבהם היא שכיחה פחות. כך לדוגמה במקרים נדירים מאוד נצפתה מעורבות של הריאות עד כדי היווצרות "חזה אוויר" בזמן הווסת (התופעה נקראת קטמניאל פנמוטורקס).
 

מה הם הגורמים לתסמונת?

 
יש להבין כי ישנן מספר צורות שונות של אנדומטריוזיס ובהתאם ישנן גם תיאוריות שונות המנסות לתת הסבר להתפתחות הבעיה. כך לדוגמה לפי אחת התיאוריות המרכזיות, בנסיבות מסוימות נוצרים תנאים מיוחדים המאפשרים לתאי רירית הרחם שהשתרשו באברי האגן השונים בזמן המעבר שלהם דרך החצוצרות, להתרבות ולשגשג באין מפריע. תנאים אלה הם ככול הנראה תוצאה של בעיה במערכת החיסון, המתקשה לפנות את התאים שאינם במקומם התקין.

ידוע כיום כי מערכת החיסון של נשים הסובלות מאנדומטריוזיס, מתפקדת באופן שונה ממערכת החיסון של נשים שלא סובלות מהמחלה. מעבר לכך שמערכת החיסון מתקשה לזהות את תאי רירית הרחם (ובשל כך לא מרחיקה אותם), ישנה גם ירידה משמעותית בפעילות של Natural killer cells. ישנם למעשה מנגנונים רבים ומגוונים הקושרים בין פעילות לקויה של מערכת החיסון לשגשוג של תאי רירית הרחם באזורים שונים בגוף. על כן אין זה פלא שבקרב נשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס, ישנה שכיחות גבוהה יחסית של מחלות חיסון עצמי, אלרגיות, פיברומיאלגיה, קצרת ועוד.
 

האם ישנם גורמים גנטיים להתפתחות המחלה?

 
יתכן בהחלט כי ישנם גורמים אפיגנטיים וגנטיים המשפיעים על הסיכוי או הנטייה ללקות באנדומטריוזיס. ידוע למשל בהקשר זה כי לאישה בעלת קרובה מדרגה ראשונה הסובלת מהתסמונת, יש סיכוי גבוה פי שבעה לסבול ממנה בעצמה, בהשוואה לאישה ללא קרובת משפחה הסובלת מהתסמונת. נכון לכתיבת שורות אלה אין עדיין תבחין גנטי מסוים שיכול לאבחן את המחלה.

נכון להיום אבחון סופי של המחלה מבוסס על ביצוע לפרוסקופיה אבחנתית וביופסיה, כלומר נטילת דוגמית רקמה במהלך הניתוח ושליחתה למעבדה לבדיקה היסטולוגית. יחד עם זאת, לא כל אישה שסובלת מכאבים תעבור ניתוח וכיום התפתחות בדיקות ההדמיה השונות (US , MRI ועוד) מאפשרות לנו להתחיל טיפול תרופתי בחשד לאנדומטריוזיס גם ללא אבחנה סופית בניתוח.
 
 
האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.
 
לפרטים נוספים על אנדומטריוזיס ניתן להתקשר למרפאה או להשאיר פרטים כאן